עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 2
22/11/2017 20:51
ortal
נדמה כי נוהל התחקור בצה"ל הוא נוהל שגרתי וקבוע, הקורה לאחר כל אירוע מסכן חיים בפרט, אך גם לאחר אירוע לא תקין פעוט יותר.
צה"ל הינו צבא בין החזקים בעולם. ועל מנת לשמור על ייחודו ועל עוצמתו, אחד מהכלים לעשות זאת, הוא באמצעות התחקור.
התחקור נעשה אחרי כל אירוע בעייתי של חיילים, בין אם באימוני חירום ובין אם במצב של שגרה, ואחרי כל פעולה שדורשת שיפור.
מטרתו המרכזית של התחקור היא להשתפר על-ידי למידה מהטעיות שהתרחשו, הפקת לקחים ויישומם בעתיד.
התחקור יכול לבוא בהמון תחומים בצה"ל, בין אם זה אחרי פעולה בשטח (קרבי), התנהלות לקויה במשרדים שיתכן והובילה למשל לתאונת נפילה ופציעה בשטח משרדי.
תחקור הוא משהו מאוד חשוב, שיעור לשפר את היכולת שלך ולבנות חייל טוב יותר, ממושמע יותר ואמין יותר.
אני סבורה כי למרות מעלותיו הרבות של צה"ל, קיימים ליקויים באופן ביצוע תחקורים וכן אני מניחה כי מקרים רבים ובעייתיים לא נחקרים לעומק, לעיתים מאחר והדיווח עליהם לא נעשה (כל עוד מדובר במקרה שתוצאותיו אינן עניין של חיים ומוות כמובן).
הליקויים נובעים מסיבה אחת פשוטה- והיא השאיפה למצוינות ואי הרצון של החייל לפגוע בשמו הטוב.
חייל רוצה להיות מצוין, נהדר, בכל מה שהוא עושה. הוא רוצה להרשים את מפקדיו, את חבריו על מנת לזכות לכבוד ולהערכה רבה יותר. ועל כן השאיפה למצויניות לעיתים עולה על השאיפה להשתפר, מה שניתן לראות בחיילות מובחרים בצבא.
הרי, חייל לא רוצה להודות בטעות שעשה כי אז הוא בעצם יורה לעצו ברגליים ומעמיד את עצמו בסכנה וכן יוצר סביבו "בלאגן", רעש ושיח שלילי. אז בעצם נשאלת השאלה, איך מגשרים על הפער? איך מגשרים על הרצון להשתפר, ללמוד מהטעויות, להיות אמין, אבל במקביל לא לפגוע ברצון להיות מצוין ולהצטייר כחייל טוב, וכן לא לבלוט עם מוניטין שלילי שיווצר לו.אם כך, קיימת סטירה בין האינטרסים של החייל לבין אלו של מפקדיו המייצגים את האידאולוגיה של צה"ל כולו בנושא התחקירים. דבר זה מהווה בעיה שצריך לטפל בה מהשורש.
כמו כן כפי שמצוין בדוח המבקר, קיימים המון מקרים של תאונות דרכים לדוגמא, שבהם בוצע תחקיר אירוע אך לא בוצע שיפור ולא בוצעה למידה.
אני שמעתי מחברה על תחקיר שנחכה בו כתוצאה מנהיגה ברכב צבאי במהירות מעל המותר בזמן השירות הצבאי. נדמה כי התחקיר היווה אירוע מכונן עבורה מאחר ומדובר בסיטואציה שכמובן אינה נעימה לאיש ומציבה אותך במצב רגיש, לכן אני מניחה כי עזר להפקת הלקחים וכי המסר נחרט אצלה טוב בעקבות התחקור המעמיק שעברה. ובכל זאת, יתכן וחיילים אחרים שנכחו איתה ברכב שכחו ממסקנות התחקיר לאחר זמן קצר שעבר ממנו.
. והרי, אם התחקיר לא לימד לבאות, אז לשם מה הוא משמש בעצם?!
לדעתי התחקירים מאוד חשובים בצה"ל ויש לתחקר כל אירוע באשר הוא, מתוך המחשבה שהאדם הנחקר כן יסיק את מסקנותיו להבא ויתנהל בצורה תקינה יותר.

2. אני סבורה כי ללא ספק היה צריך לבצע תחקיר אירוע למצב המתואר.
לדעתי יש להעניש את החיילים. התנהגות רשלנית לא באה בחשבון ועל החיילים לשלם את המחיר על הפעולה הלא אחראית שביצעו. אין להניח שאם היו התראות שוא לאחר מכן לא תבוא התראה אמיתית. כמו כן הסיבה הסתמית בגינה הם ניתקו את המכשיר בעצם גרמה לכל החומר להשפך לשווא, ומדובר באירוע לא תקין המבזבז משאבים רבים לצה"ל ונובע מחוסר אחריות של החיילים. בנוסף, נדמה כי אחריותם ומסירותם של החיילים לעבודתם אמורות להיות גבוהות מהצורך לנטרל את ההצקה הרגעית שבהתראות שווא.
תחקיר יטיף להם, יסביר את הטעות החמורה שעשו וככל הנראה גם ימנע מהם לפעול בדרך דומה בעתיד.
0 תגובות
פוסט מספר 1
14/11/2017 13:23
ortal

שאלה1:

אציין כי המקרה המתואר לפנינו העלה בי כעס ותסכול, שכן נדמה כי הארגון מנצל את כוחו ובכך פוגע בעובד שהינו "בורג קטן" במערכת. אני טוענת שהמידע בלינקדיאין של עובד בחברה שייך לעובד אישית ולא לחברה.

לינקדיאן, הינה רשת חברתית שבה אנשים יוצרים לעצמם פרופיל אישי, ממלאים את תחומי העניין האישיים שלהם וכן את נתוניהם האישיים והמקצועיים. ברשת חברתית זו אפשר לגלוש ולראות פרופילים של אנשים אחרים וכן להתחבר למגוון רחב מאוד של אנשי מקצוע וחברים מכל רחבי הגלובוס. נדמה כי לפעילות של כל אדם ברשת הנ"ל יש רובד מקצועי, אך גם רובד אישי.

במקרה המתואר בשאלה, אמנם סיגל עבדה בחברה שלמעשה חיפוש וגיוס עובדים ברשת היה תפקידה, ועקב כך החברה שילמה לה על השעות שבהן "שוטטה" בלינקאדין, ויצרה קשרים עם לקוחות. אך עדיין סיגל השתמשה בשם שלה, בתפקיד שלה, ובדרך האישית שלה לאיך לגייס ולפנות ללקוחות. כמו כן הפרופיל שלה כולל גם חברים אישיים שלה שאינם קשורים למערך הגיוס הקיים בחברה. אני חושבת שאם החברה הייתה כלכך רוצה לשמר את הלקוחות שלה, היא היתה צריכה  ליצור לעצמה מאגר עם שמות ופרטי כל הלקוחות שסיגל גייסה. לדעתי אין מדובר בגניבה וזו זכותה המלאה של סיגל להתפטר מהחברה ולהשאיר ברשותה את חשבונה בלינקדאין. החברה הייתה צריכה לקחת בחשבון שקיים מצב שסיגל תתפטר ותקח איתה את אנשי הקשר והמועמדים למרות שהם הנכס העיקרי של החברה ואם היה להם כל כך חשוב לשמור על ה"נכס" הזה, הם היו צרכים להיערך לכך מראש ולא לדרוש ממנה להעביר את בעלות חשבונה לידי החברה.

אני מסכימה עם האמירה ש"המועמדים התחברו אל סיגל באופן אישי". המועמדים ככל הנראה חברו לסיגל לאו דווקא כי היא חלק מהחברה אלא כי פתחו איתה מערכת יחסים כלשהי. ועל  כן אני מצדדת בסיגל וטענותיה, ואיני מסכימה עם הטענות שהציגו נציגי לינקדאין.

 

שאלה 2:

הכלי הראשון שאציין הואone note  שהינו כלי שימושי, נוח לתפעול ויעיל. הוא מובנה כמו יומן שאפשר שם לחלק לנושאים ולכתוב את מבוקשך לפי שעות. באופן זה אפשר לתעד ביתר נוחות ופשטות את התוכן הרלוונטי למשתמש. כמו כן, היתרון המאוד בולט של כלי זה שכל המידע נשמר בלי שהמשתמש צריך ללחוץ על לחצן " שמור", מה שמטיב עם המשתמש ויכול למזער מצב של איבוד השינויים הנעשים (בשונה מוורד למשל).

בנוסף כמו שכבר ציינתי בשאלה הראשונה, אני מניחה כי הרשת החברתית "לינקדאין" שמהווה כלי נוסף,היא פלטפורמה מצויינת להכרת עולם התעשייה והשתלבות מהירה בו. אפשר למצוא בה בקלות משרות, ליצור קשרים עם אנשי מפתח בתעשייה וכן לפתח קשרים עם חברים בעלי תחומי עניין דומים לשלך. בנוסף, יתכן ואנסה להשתמש בכלי הנוסף: Mandeley שהינו כלי לניהול ידע אקדמי שמסייע לשתף חומרים עם בעלי עניין רלוונטיים וכן מתממשק עם הוורד ומסייע בהכנת הביבליוגרפיה, כלי זה יכול לתמוך בביצוע עבודות אקדמאיות ומקל על המשתמש.

0 תגובות